תהילים ס"ח

תהילים ס"ח הוא המזמור השישים ושמונה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-67). המזמור עוסק בתהילה על גבורת האל שבאה לידי ביטוי בניצחונות במלחמות. לשונו של המזמור ארכאית במיוחד ויש בו מלים יחידאיות רבות וכמה וכמה ביטויים ומשפטים שאינם ברורים וזכו לפירושים רבים. במזמור זה מופיעים כל שבעת שמות ה' המקודשים (יהוה, יה, אדני, אל, אלהים, שדי וצבאות).

תהילים ס"ח לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר שִׁיר.
(א) לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר שִׁיר. (ב) יָקוּם אֱלֹהִים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו. (ג) כְּהִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף כְּהִמֵּס דּוֹנַג מִפְּנֵי אֵשׁ יֹאבְדוּ רְשָׁעִים מִפְּנֵי אֱלֹהִים. (ד) וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה. (ה) שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו. (ו) אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ. (ז) אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת אַךְ סוֹרֲרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה. (ח) אֱ‍לֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה. (ט) אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים זֶה סִינַי מִפְּנֵי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. (י) גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ. (יא) חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ בָהּ תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי אֱלֹהִים. (יב) אֲדֹנָי יִתֶּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב. (יג) מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל. (יד) אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ. (טו) בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן. (טז) הַר אֱלֹהִים הַר בָּשָׁן הַר גַּבְנֻנִּים הַר בָּשָׁן. (יז) לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אַף ה' יִשְׁכֹּן לָנֶצַח. (יח) רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ. (יט) עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים. (כ) בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה. (כא) הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת וְלֵה' אֲדֹנָי לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת. (כב) אַךְ אֱלֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו קָדְקֹד שֵׂעָר מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו. (כג) אָמַר אֲדֹנָי מִבָּשָׁן אָשִׁיב אָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם. (כד) לְמַעַן תִּמְחַץ רַגְלְךָ בְּדָם לְשׁוֹן כְּלָבֶיךָ מֵאֹיְבִים מִנֵּהוּ. (כה) רָאוּ הֲלִיכוֹתֶיךָ אֱלֹהִים הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ. (כו) קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת. (כז) בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים ה' מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל. (כח) שָׁם בִּנְיָמִן צָעִיר רֹדֵם שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם שָׂרֵי זְבֻלוּן שָׂרֵי נַפְתָּלִי. (כט) צִוָּה אֱלֹהֶיךָ עֻזֶּךָ עוּזָּה אֱלֹהִים זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ. (ל) מֵהֵיכָלֶךָ עַל יְרוּשָׁלִָם לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָׁי. (לא) גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ. (לב) יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִים. (לג) מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ אֲדֹנָי סֶלָה. (לד) לָרֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז. (לה) תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. (לו) נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם בָּרוּךְ אֱלֹהִים.

תוכן המזמור

המזמור מכיל שלושים ושישה פסוקים והוא נפתח בפסוק דומה לפסוק מספר במדבר - "קוּמָה יְהוָה וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ" (ספר במדבר, פרק י', פסוק ל"ה), שנאמר על מסעות ארון הקודש.

א'-ז'

לאחר פסוק הפתיחה, פותח המשורר בתיאור האלוהים שגורם לאויבים לנוס ולפוץ בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "יָקוּם אֱלֹהִים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו כְּהִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף כְּהִמֵּס דּוֹנַג מִפְּנֵי אֵשׁ יֹאבְדוּ רְשָׁעִים מִפְּנֵי אֱלֹהִים"(ב-ג). בעקבות כך, הצדיקים ישמחו ויקראו לאחרים לשמוח איתם "שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת^[1] בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו"(ה).

ב'-כ"ד

בחלקו השני של המזמור מזכיר המשורר ניצחונות קודמים של עם ישראל, וכיצד האל סייע בניצחונות אלו: "אֱלֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה. אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים זֶה סִינַי מִפְּנֵי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל"(ח-ט). בחלק מתיאור הניצחונות יש כפילות עם פסוקים משירת דבורה שבספר שופטים.

המשורר מזכיר קרבות שונים בהם האל סייע:"מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל… בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן. הַר אֱלֹהִים הַר בָּשָׁן הַר גַּבְנֻנִּים הַר בָּשָׁן"(יג-טז) וההתערבות שלו במלחמה: "בעָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים"(יט). המזמור מתאר את האל כלוחם חזק שמוחץ את אויבי העם:"הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת וְלֵה' אֲדֹנָי לַמָּוֶת תֹּצָאוֹת. אַךְ אֱלֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו קׇדְקֹד שֵׂעָר מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו"(כא-כב).

כ"ה-ל"ו

חלקו השלישי והאחרון של המזמור מתאר תהלוכה של המודים לאל: "רָאוּ הֲלִיכוֹתֶיךָ אֱלֹהִים הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים אֲדֹנָי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל" (כ"ה-כ"ז). וכחלק מהתהלוכה המשתתפים מברכים את האל וקוראים למשתתפים לברך אותו:"מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ אֲדֹנָי… תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים.(לו) נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם בָּרוּךְ אֱלֹהִים".

המזמור בליטורגיה היהודית

בשל פרשנות חז"ל למזמור, שראו בו מזמור העוסק במעמד הר סיני ובמתן תורה, הוא נאמר במנהגי תפילה שונים בשבועות. לפי נוסח הספרדים הוא נאמר לפני תפילת ערבית,^[2] ולשיטת הגר"א הוא משמש שיר של יום ביום טוב שני של גלויות של שבועות.^[3]

בתרבות

• פסוק ב' מופיע בשיר "למנצח שיר מזמור" (לחן: דובי זלצר, ביצוע: גאולה גיל) שנכתב והתפרסם מיד לאחר מלחמת ששת הימים.
• פסוק כ"ג מופיע באנדרטה שבהר הרצל, לזכר הנספים בטביעת הספינה ארינפורה במלחמת העולם השנייה.

ראו גם

• ההשערה המדיינית-קינית

לקריאה נוספת

• מ. ד. קאסוטו, תהלים סח, ספרות מקראית וספרות כנענית, כרך א', מאגנס, 1972, עמ' 167–199
• ישראל קנוהל, השם: המספרים הסודיים של התנ"ך ותעלומת יציאת מצרים, הוצאת דביר, 2012 (ראו גם: ישראל קנוהל, מלחמת ישראל-מצרים הראשונה: פרק עלום בהיסטוריה מקראית, תכלת 39)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים ס"ח בוויקישיתוף

• תהילים ס"ח מתוך פרויקט 929

הערות שוליים

1. "רוכב ערבות" הוא גם אחד מכינוייו של הבעל (אל)
2. מזמורים לשבועות, סידור נוסח עדות המזרח
3. מעשה רב, הלכות פסח, סעיף קצו.